כמה מילים מהלב לסיום
זה קרה שהדרך התארכה לי הרבה מעבר למצופה…
מה שהיה – היה, ואת הזמן האבוד אי אפשר להשיב. מה שנותר לעשות הוא לנוע קדימה, בתקווה לפגוש אנשים ישרים והגונים, אנשים שפיהם ולבם שווים,
ואולי אפילו למצוא אהבה אמיתית וזוגיות בריאה ומכילה, שתפצה על החוויה הקשה.
אסור לאבד תקווה!
שלכם,
ניקול
ואני כמובן מודה לכל ציבור הקוראים של ספרי הראשון חי את השקר, בארץ ובעולם – בזכותכם ישבתי מהר יותר משתכננתי לכתוב את ספר ההמשך לנצח את השקר.
הדמויות מהספר הראשון ממשיכות ללוות אותנו בספר זה, אף שהסיפור שלפניכם עומד בפני עצמו. עם זאת, לקבלת תמונה שלמה ומפורטת יותר, מומלץ לקרוא את שניהם.
שלכם,
רייצ’ל